Hanasaku Iroha

במהלך השובעיים האחרונים חשבתי לעצמי מה הנושא הבא שאני אכתוב. בהתחלה חשבתי של סקאייצ'י האטסוקוי (Sekaiichi Hatsukoi), אבל משם החלטתי לכתוב על האנהסאקו אירוהא (Hanasaku Iroha)

כפי שאתם יודעים (ואולי לא), בכל עונה חדשה אני רואה לפחות שלוש ארבע אנימות, דגש של השלוש. והיא מהסיבה שאני כנראה לא אהבת את -כל- האנימות שיוצאות בכל עונה. וזה נורמאלי בשביל אוטאקו. אני חושבת.

את האנהסאקו אירוהא התחלתי בסוג של ספונטניות. לא תכננתי על זה בכלל ולא שמתי לב לזה גם. עד שהפרק יצא כבר אחרי איזה יומיים, אני הייתי משועממת אחרי שלמדתי קצת למבחן בתנ"ך.
הפרק הראשון לדעתי לא היה משהו מיוחד, הוא היה מאוד חביב ונחמד. אבל לא מצאתי את עצמי מתלהבת מזה כל כך. אבל לא שנאתי את זה, וזה למה המשכתי.

אז הסיפור מתגלגל סביב נערה בת 16 שנראית כמו ילדה בת 12, בשם אוהאנה מאטסונה. אוהאנה חיה בטוקיו עם אמא שלה. שמבלה את רוב זמנה בישיבה עם הלפטופ שלה בסלון "ועובדת".
אוהאנה גדלה להיות סוג של ילדה עצמאית, כיוון שאמא שלה נראית כאילו היא לא לוקחת שום דבר ברצינות, בעיקר כשזה נוגע לאוהאנה. אוהאנה מבשלת ארוחות בוקר, צוהריים וערב. כי לאמא שלה אין זמן להיות אמא. או משהו כזה.
לאוהאנה יש חבר אחד, החבר הכי טוב שלה (כי הוא החבר היחיד שלה הבנתם? *סטגאדיש*) קויצ'י, או כמו שאוהאנה מכנה אותו קו צ'אן. שמסתבר אוהב את אוהאנה ומחליט לספר לה על זה, ולעצרו זה לא הולך טוב כל כך.
אז בואו נתמקד בעיקר, אמא של אוהאנה פתאום מגלה לה שהיא הולכת לברוח עם החבר החנון שלה, כי הם הסתבכו בהימורים. והיא שולחת את אוהאנה לגור אצל סבתא שלה שלא פגשה מעולם.
אז בלי הרבה ברירה אוהאנה נוסעת לגור אצל סבתא שלה, עד שאמא שלה תסדר את העיניינים.
והמצב הופך ללגמרי לא צפוי כאשר היא מגלה שסבתא שלה היא ביץ' לא קטנה, והיא גורמת לאוהאנה לעבוד בבית המלון הקטן שאותו היא מנהלת.
אוהאנה עכשיו צריכה לחיות בעיירה קטנה, שבה היא צריכה לעבוד כמנקה ומארחת במלון הזה, וזה לא הולך להיות פשוט כל כך.
אז מפה אפשר להסיק שהאנהסאקו אירוהא לא כזה משהו גדול. אבל זה משתפר כבר מהפרק השלישי ובטירוף.
העלילה אולי קצת מוזרה, אבל יש בה משהו יוחדיי. משהו שממש אפשר להתחבר בקלות למרות שהוא טיפה מוזר.
הסיפורים שעוברים בכל פרק ממש מצחיקים וחמודים, ולא מעט מרגשים. בעיקר הפיתוח דמות של אוהאנה.
אוהאנה בהתחלה נראית כמו ילדה חמודה ולא כזאת מעצבנת, ואז משם היא מתגלה כדמות מאוד חזקה, אשר משתדלת לעשות מה שהיא יכולה למרות שהיא נמצאת בקשיים לא פשוטים. כמו לנסות לגרום למינקו לחבב אותה ולהפסיק להגיד לה למות. ואת זה היא דווקא מצליחה. לגרום לה להפסיק להגיד לה למות.
ודרך אגב, את הדמות של מינקו אני פשוט לא סובלת!
מינקו מצליחה ממש לעצבן אותי. בטירוף. היא לדעתי דמות פשוט לא טובה. חוץ מזה שהיא מעצבנת ממש.
הקטע של הקשוחה הזאת ממש לא קונה אותי.
למרות זאת יש כמה קטעים חביבים שלה, אבל מינקו כמובן הורסת אותם בשניה שהן מתחילות לקרות.
חוץ מאוהאנה אהבתי עוד שתי דמויות, נאקו וטורו.
נתחיל מנאקו, נאקו בהתחלה נראית כמו דמות ביישנית, שמכל מילה שהיא מוציאה מפה היא מתחילה להסמיק. אבל אז נאקו מתחילה גם היא להשתנות, ומקבלת קצת ביטחון עצמי. כמו למשל להעיז להציל נובליסט סוטה מטביעה.
לנאקו לא שמתי לב כל כך כי היא מבחינתי הייתה דמות שדומה לכל הדמויות הבישניות והחמודות. אבל אחרי השינוי שעברה אני התחלתי לאהוב את נאקו.
טורו, טורו הוא השו שף (או בקיצור הטבח המישני) של המלון. בהתחלה מה שהוא עשה הכי הרבה זה להקניט את אוהאנה ולהיות מניאק לא קטן. אבל לאחר שנראה כאילו הוא מתחיל לאהוב את אוהאנה, טורו מתגלה כבחור ממש חמוד, שיודע להסמיק כמו שצריך ולגרום לי לצייץ לא פעם.
מתגלה בפרק שלוש או ארבע שמינקו מאוהבת בטורו. והנה דוגמא לאחד הקטעים החביבים שלה, שהיו בקטע שהיא חשבה שלטורו יש חברה. ואז היא הרסה את הקטע בלהיות מעצבנת ולהגיד לאוהאנה למות שוב.
בקיצור הפכתי לפאנגיל לא קטנה של אוהאנהXטורו, ואני מקווה שיצא מזה משהו.
אז האנימה הזאת אחת האהובות עליי העונה, ולא סתם. שמתי אותה בפייבוריט 5 שלי במאל. וזה ישאר עוד כמה זמן. אחרי שאני אמצא משהו טוב יותר. אולי.

מספר פרקים: 26
ז'אנרים: קומדיה, דרמה, חלק מהחיים.
תאריך יציאה: 04.03.2011
סטודיו: P.A. Works